בית גוברין

ברוב המקרים, ההקפה הראשונה מיועדת לבדיקה של מצבו האישי של כל אחד. מההתחלה ישנו מישור עם שיפוע קל של עלייה הבוחן את ערנות הרוכב ומצב גופו לשלבים הראשונים של התחרות. דווקא בנקודה זו ישנם סיכויים טובים שרוכבים חסרי סבלנות ינסו את מזלם, בשלב שכולם טריים, וינסו ליצור בריחה. בשלב כה מוקדם במרוץ, ובמידה ורוב הרוכבים החזקים עדיין ממתינים לשלבים המאוחרים של המרוץ, זו תהייה טעות לנסות ולהגיב על מהלך שכזה, מפני שרוב הסיכויים שא. הניסיונות לא ישאו פרי, ב. שהפער שיפתח ייסגר לקראת סוף המרוץ על ידי הקבוצות החזקות ו/או הרוכבים הפוטנציאלים לניצחון. לכן איבוד אנרגיה בשלב כה מוקדם בתחרות עלול לפגוע במיקומכם בסיום.

לאחר שלב המישור המדומה, נכנסים לגבעה הראשונה של התחרות, שבה יתכנו ניסיונות חזקים לפורר את הדבוקה מההקפה הראשונה וכנראה גם בהקפות הבאות. בשלב זה מומלץ רק להגיב ולא ליזום. יש לנסות לעבור את הגבעה הראשונה עם הדבוקה הראשית ולא לפתוח פער מיותר שתאלצו לשלם עליו מחיר יקר מאוד בניסיון לצמצמו. הסיבה לכך פשוטה. אחרי הגבעה מגיעה ירידה ארוכה ומאוד מהירה שבה הדבוקה יכולה לנסוע בקלות באזור ה50 קמ”ש ואף צפונה מזה. לבד, הסיכויים שלכם לצמצם פער זה לא גדולים, ובשלב כה מוקדם של התחרות תאבדו המון אנרגיה וייתכן שאף תמצאו את עצמכם רודפים אחרי הזנב של הפלטון לשארית התחרות.

כבר מהירידה הראשונה יש להתחיל לתדלק. לאכול ולשתות כל הזמן ובכל רגע אפשרי!!!! המסלול מאוד מתיש, וכמות האנרגיה שדרושה בשביל לסיימו כיאות היא עצומה. לאחר הירידה, ובעצם עד תחילת העלייה שמגיעה הרבה אחרי תחנת הדלק של בית גוברין, אין נקודות קשות מבחינה פיזית. מה שאוטומטית הופך אותן לנקודות מהירות ומלאות בשאננות. זו הנקודה שחגי התייחס אליה, והיא אכן ידועה בנפילות קשות ומסוכנות. דווקא בנקודה הזו, שנראית מאוד קלה ופשוטה, יש לפקוח עיניים ולהיות דרוכים למה שמגיע 100 מטר קדימה, ולא מאחורי הצמיג האחורי של הרוכב/ת לפניכם. כאשר תוכלו לראות את העלייה שאחרי בית גוברין, תמתינו עד שתעברו את הגשר האירי שמסמן את המעבר מהירידה לשלב של העליות. הגשר מסמן לכם את תחילת מעברכם קדימה בדבוקה אל החזית. שימו לב, לנסוע קדימה לא אומר להיות מקדימה. אין צורך לשבת מלפנים בשורה הראשונה ולטחון סתם נגד הרוח. להיות בשליש הראשון של הדבוקה נותן לכם מספיק זמן תגובה לכל יציאה פתאומית של התקפה חזקה, מקטין את הסיכויים להיקלע לנפילה מיותרת, שומר על שינויי קצב רגועים יותר מכיוון שיש לכם אפשרות לצפות מה מתרחש בקדמת הדבוקה ושומר עליכם מפני הרוח.

לאחר העלייה ישנו קטע קצר יחסית של גבעות קטנות. לא להתרגש, בחלק הזה, ברוב המקרים, הדבוקה מסיימת תמיד ביחד ואין צורך להשקיע יותר מדיי אנרגיה. לנסות לשמור על פער סביר ולא לתת לחלק הראשון של הדבוקה להשאיר אתכם לבד, חסרי יכולת לשוב קדימה. כשמגיעים לצומת T ופונים ימינה, מגיעים לשלב של כביש רחב הרבה יותר המאפשר להירגע מעט ולמלא מאגרים בשנית. מבית ניר מתחילה ירידה ארוכה ומאוד מהירה. בשלב זה הכי חשוב לא להפסיק לפדל! לאחר כל שינויי הקצב שעברתם עד כה, הדבר האחרון שאתם צריכים או רוצים זה שהרגליים יתחילו להתקרר ולהתקשות לקראת החלק הקשה של המסלול. לשמור על פידול (גם אם הפידול הולך על ריק)  ותנועה מתמדת של הרגליים. לאכול ולשתות כל הזמן ובכל רגע אפשרי!!!! כן, כן, זה ממש חשוב בשלב זה.

לאחר הירידה מבית ניר ומיד אחרי הצומת של לוזית, תתחילו בעוד שלב של מישור מדומה בעל שיפוע קל של עלייה. בשלב הזה הרגליים מתחילות לתת את אותותיהן, וכל שצריך ואפשר לעשות זה לסבול בשקט עד שזה עובר. הסיבה שזה קורה זה הירידה הארוכה שהרגע עברתם ושינויי הקצב החד. לאחר הקטע המישורי יש להישאר בקדמת הדבוקה מפני שמאותו רגע המסלול מתחיל להכיל יותר ויותר גבעות ועליות. לפני הפרסה של עגור תעברו קטעים לא קלים, שמטרתכם הראשונה היא לנסות לעבור אותם עם כמה שיותר אנרגיה במטען. אחרי הפרסה מתחילה העלייה לכיוון נקודת המים. זו העלייה הארוכה והקשה במסלול. ברוב המקרים, השלב המכריע של התחרות יגיע הקפה אחת לפני אחרונה בעלייה זו. הרוכבים החזקים יעלו לחזית ויתחילו להכתיב קצב מהיר שיבדיל בין הרוכבים המובילים לכל השאר. אם יש לכם את הרגליים, המטרה שלכם היא לעבור את העלייה עם החברה האלה, ו/או במרחק סביר מהם שתוכלו לסגור בכניסה להקפה האחרונה. חשוב מאוד לקחת מים מנקודת המים לפני הירידה!!!

את העלייה עצמה אפשר לעשות ללא שימוש בפלטה הגדולה. אין צורך לטפס עלייה כזאת בהילוכים כבדים במיוחד, למרות שמי שהסל”ד שלו באופן טבעי נמוך יותר ועובד על יותר כוח מאשר על מהירות, אין בעיה לטפס על הילוכים כבדים יותר. מה שחשוב זה שתהיו בהילוך שיאפשר לכם לעמוד על הרגלים בעת הצורך ולסגור את הפער מבריחה מסוכנת. במידה ותהיו על סל”ד נמוך מדיי, יש סיכוי שתיתפסו עם המכנסיים למטה, חסרי יכולת להגיב מכיוון שההילוך לא מאפשר לכם לעמוד על הפדלים ולהגיב בעוצמה וביעילות המתאימה. כמו שחגי ציין, תשתמשו בהילוכים! תבדקו את האופניים מחר באימון ותראו שהכול עובד. את העליות אפשר לעשות על הילוכים קלים יחסית, ובגלל שהקצב ישתנה כל הזמן, אין צורך להישאר על ה-12 כל הזמן.

אחרי העלייה תגיעו לירידה מהירה וקצרה שתוביל אתכם אל הפיניש, אל תפתחו פערים בירידה הזאת כי אתם תאלצו לעבוד קשה מאוד לסגור אותם! בעלייה של הפיניש יש להישאר עם הדבוקה ולהגיע איתה ביחד אל ההקפות הבאות.

הפיניש. מרוץ בית גוברין ידוע בספרינט סיום מקבוצה קטנה שדורש המון ריכוז ותזמון מושלם. היכולת להגביר קצב בחלק האחרון של העלייה דורש מכם לשמור על קור רוח וחישוב מדויק של המרחק שממנו אתם מעוניינים להתחיל את הספרינט. המטרה שלכם היא לעבור את הקו ללא יכולת להמשיך ולסובב את הפדלים. הספרינט האחרון צריך להתבצע מנקודה שתאפשר לכם להגיע למהירות שיא כ10 מטר לפני קו הסיום על מנת שתוכלו לשמור על מומנט ולעקוף במידת הצורך. במידה וישנו מאבק קשה על מיקום בספרינט, מומלץ להתחיל את הספרינט אחרי מישהו שנתן את הפריצה קדימה, וממש אלפית שנייה אחריו להגיב במלוא העוצמה. גורם ההפתעה יכול לעבוד גם כן מכיוון שספרינט ארוך כמו בבית גוברין בדרך כלל נגמר בניצחון של הרוכב החכם ביותר ולא בהכרח החזק ביותר.

יש לזכור כל הזמן שרוכביי אופניים מתחילים את התחרות עם X יכולת, וככל שהתחרות נמשכת היכולת יורדת. זה שינצח, הוא הרוכב שנשאר עם הכמות הגדולה ביותר של יכולת ביחד עם שימוש נכון בראשו לצפות את תגובות מתחריו. החוכמה היא קודם כל להגיע לקו סיום ורק אז לנצח אותו, ולא לנסות להגיע אליו כמה שיותר מהר ותוך כדי לא להגיע אליו בכלל.

בהצלחה!

אסף