כתבות

קטגוריות
  • איש באמונתו יחיה ונס ציונה

    הבוקר לא הגעתי לאימון. בקרתי בבית הכנסת בעליה לתורה של קרוב משפחה שחגג את בר המצווה. התבוננתי סביבי על המתפללים, וחשבתי לעצמי איזה כיף יכול היה להיות אם כל אחד היה חי באמונתו מבלי לכוף דעתו על האחר?! חשבתי גם כמה מהאנשים יכולים היו להצטרף למעגל כמו שלנו ודומים לו אם גם יום נוסף בשבוע היה יום חופשי? וחשבתי גם על….

    נס ציונה-

    היה כיף. הייתה זו לי תחרות ראשונה. האמת היא שהשתתפתי לפני שנים בקריטריום, בזמן שאלו התקיימו בגני התערוכה. החלטה של רגע… ונרשמתי. אמרתי לעצמי שלמרות שאסיים באופן ודאי אחרון לפחות יהיה זה אימון איכותי. התגברתי על כל רגשי הנחיתות שלי והתייצבתי לזינוק.

    בבית קראתי את “מאמרו” הקצר -המצוין- והתמציתי של אסף {בני) ויישמתי את כל ההוראות. יצאתי לרכיבה יום לפני, הקפדתי לאכול נכון, ואפילו טריינר לחימום הבאתי.