על פסיכולוגיה ילדים וספורט.

מאת אבי פירוז.

דונאלד וויניקוט רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי ידוע ומוערך אמר פעם "כי כל דבר שעושה הילד הוא משחק". למשחק שימושים רבים ומגוונים עבור ילדים. על ידי המשחק, ילדים בונים עולם עם כללי משלהם, אותו הם מבינים (כי הם המציאו אותו) ובו הם שולטים. המשחק מאפשר לילדים אינטראקציה חברתית תוך תרגול כישורים חשובים והכרחיים, שיתוף פעולה, תקשורת, עבודה בקבוצה ועוד. המשחק מאפשר לילדים לחדד ולחזק מיומנויות פיסיות וגופניות, מטורויקה עדינה וגסה, שיווי משקל, זריזות ומהירות, גמישות ועוד. ישנם גם משחקים המשלבים אתגרים קוגניטיבים (שכליים) רבים, כמו משחקי מונופול, קלפים אך גם משחקי כדור למינם.

הפסיכולוגיה עוסקת במגוון נושאים בהם חלים התפתחות או שינוי. כאשר מדברים על ילדים, גדילה והתפתחות הם מאוד משעותים, כיוון שילדים גדלים ומשתנים כל הזמן, הם צוברים ורוכשים הרבה ידע יכולות ומיומנויות שישמשו אותם בהווה ובעתיד. תפקיד ההורה אם כן הוא לסייע לילד לפתח כישורים חברתיים, קוגניטיביים, מוטוריים ורגשיים שיסייעו לו לתפקד בצורה עצמאית ומיטבית כאדם בוגר. אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לסגל לילד כישורי חיים והתמודדות הוא הספורט. הספורט כמוהו כמשחק – זהו עולם עם כללים ברורים וספציפיים, שבו ההתחלה והסוף ברורים, שבו מתקיימת אינטראקציה עם אחרים, ובו נבחנים הכישורים המוטוריים פיסיים וגם השכליים של ספורטאי. אביא מספר נקודות חשובות בהקשר של ילדים וספורט :

1. "הוא כישרון מלידה או שחבל על הזמן" : אם נניח רגע לספורט ונסתכל על הקצב שבו ילדים לומדים שפה, או לומדים ללכת – נוכל לראות כי קצב הלימוד ורכישת המיומנות מתנה בין ילד לילד. כולם לומדים בסוף ללכת ולדבר אך זה לא אומר שמי שהתחיל ללכת או לדבר מוקדם יותר הוא כישרוני יותר. במילים אחרות כאשר מדובר ברכישת מיומנות מוטורית או אחרת אצל ילדים ייתכן וחלק מהילדים ילמדו לאט יותר ויתקשו יותר בהתחלה. יש לעודד אותם להמשיך ולנסות ולא לטעות ולחשוב שאם יוסי לא מפליא בכדרור ומסירות מדוייקות בהתחלה מוטב שיעזוב את החוג לכדורגל וילך לנגן גיטרה שם יש לו יותר סיכוי. זכרו כי לכל אחד קצב משלו.

2. "לדרבי חוקים משלו" : הורים נתקלים חדשות לבקרים בבדיקת הגבולות של ילדיהם בנושא משמעת, קבלת מרות וסמכות והקשבה לחוקי הבית, בית הספר ועוד. הספורט מזמין את הילדים להכנס לתוכו בתנאי – שמצייתים לכללים ושמקשיבים למאמן והשופט ועוד. הילדים לומדים כי הדרך הצלחה עוברת בתוך גבולות המשחק ולא על ידי עקיפת החוקים.

3. "שוברים את הכלים ולא משחקים": תינוקות נולדים עם צרכים וכאשר הם באים לעולם הם רוצים שצרכיהם יסופקו. כך אם תינוק רעב והוא לא מקבל מייד אוכל – הוא יתחיל לבכות. כאשר הוא גדל מעט מלמדת אותו האם להמתין בסבלנות "עד שהאוכל יהיה מוכן". אט אט מפתח הילד את היכולת להתאפק ולהכיל את צרכיו. הספורט הוא קרקע פוריה ללמידה של שליטה על הצרכים והדחפים הרגשיים. "שוברים את הכלים ולא משחקים" אומרים ילדים כאשר הם מפסידים, או כשקורה אירוע שלא תואם את ציפיותיהם. העידוד שהורה או דמות הורית (מדריך) נותנת בפעילות ספורטיביות להמשיך הלאה ולדעת לקבל הפסד וכשלון, ולהבין שלא תמיד אפשר למסור לך כדור גם אם היית בעמדה הכי טובה לקלוע סל – תפתח אצל הילד את היכולת הרגשית החשובה הזאת. אנו עדים למקרים שבהם ספורטאים בכדורגל/כדורסל ואוהדים מתקשים לקבל הפסד והם מתנהגים "באופן לא ספורטיבי" כאשר הם מתפרצים ולא יכולים להכיל את התסכול והכעס שלהם.

4. "אבא שלי הוא הכי בעולם": חיקוי והזדהות מהווים דרך מרכזית ללמידה עבור ילדים. על ההורים לוודא כי בחוג אליו הולכים הילדים ישנו מדריכ/ה אשר עברו הכשרה מתאימה, והם מכירים הן את עולם התוכן שהם מלמדים והן מספר עקרונות ועבודה עם ילדים. ראיתי פעם חוג לכדורסל ובו מאמן בכיר בישראל השתמש במילות גנאי וצעקות כאשר פנה לצעירים שהיו אצלו בקייטנת כדורסל. חשוב להבין כי כיוון שמדריכים ומאמנים הם דמויות משמעותיות עבור ילדים ומתבגרים הם צריכים להיות רגישים לילד ולסייע לו לפתח תחושת מסוגלות – ולא לפגוע בו. מן הצד השני אני עד לכך כי מאמנים ומדריכים המהווים דוגמה לחיקוי והזדהות יכולים להביא את הילדים להתמדה, הצלחה והשגיות.

5. "אני זה אני, והוא זה הוא" : הורים רוצים את הטוב ביותר עבור ילדיהם. פעמים רבות ההורים מבקשים להגשים את חלומותיהם המפוספים או את החמצותיהם בחיים על ילדיהם. הילדים הם אומנם שלנו אך הם בעלי אישיות משל עצמם והם דמות מובחנת ונפרדת ולכן יש להם רצונות ואהבות משלהם. אני הייתי שחקן כדורגל לא הכי מוצלח בתיכון, ואצן מצויין. את בניי לא אדחוף לכדורגל בכדי לפצות על חוסר הכשרון שלי עם כדור ולא אעודד יתר על המידה להצטרף לחוג לאתלטיקה. אעודד ללכת לחוג לספורט ואאפשר להם לבחור.

6. מעורבות יתר/ אי מעורבות: מאמנים נקלעים למצבים לא נעימים מול הורים אשר שולטים על כל צעד שעל ויעל בחוג ובקבוצה של בנם/ביתם. הם מבקרים את המאמן, מקבלים החלטות, נוכחים בכל אירוע. מן הצד השני ישנם הורים שכל מעורבותם מסתכמת בכך שהם שולחים את הצקים עם הילד. אין להם זמן להגיע למשחקים, תחרויות, הם לא מגיעים למפגשי הורים ועוד. ילדים זקוקים לנוכחות ההורה שלהם. נוכחות ההורה נותנת לילד ביטחון ומאפשרת לו להביא את כישוריו לידי ביטוי. נוכחות הורית חונקת מונעת מהילד לתפקד באופן ספונטאני וכך חוסמת את הלמידה אך מעל הכל היא לא מאפשרת את עצמאות הילד. לכן אתם ההורים צריכים להיות מודעים למידה שבא אתם מאפשרים לילד פרידה ועצמאות .

7. "נצחון לפני הכל": אנשים אוהבים לנצח, להוביל , להיות ראשונים. כאשר מדובר בילדים אנו צרכים לזכור כי המטרה היא לאפשר להם לפתח מיומנויות ולהתפתח – הדרך לעשות זאת היא דרך המשחק. המשחק הוא הספורט. אם זאת המטרה בהתחלה אזיי נצחון והשגיות הם לא הדבר החשוב ביותר. כספורטאי תחרותי לשעבר אני לא מקיל ראש במשמעות של סיגול הנחישות והתחרותיות – אני רק יודע שלכל דבר יש את הזמן שלו. מתבגרים מגילאים 15 וצפונה יכולים להתחיל לקחת את עולם הספורט בצורה יותר תחרותית ורצינית.

8. "אני מתמקד": פעמים אני נתקל בספורטאים בגיל ההתבגרות שמגיעים אליי לייעוץ. כאשר הם נשאלים על השיגהם בלימודים, הם עונים כי " אני מתמקד בספורט, זה הדבר הכי חשוב לי ואני מוכרח להצליח. אין לי זמן לשום דבר אחר". מחקרים מראים כי הספורטאים ההשגיים הטובים ביותר הם גם תלמידים טובים. הסיבה לכך תמונה בעובדה כי ספורטאי הישגי יעשה כל מה שהוא עושה בצורה טובה, וישקיע בכל המטלות שלו. כלומר ירצה לנצח בכל המשחקים בהם הוא משתתף. ידוע כי מתבגרים לעיתים משתמשים בספורט כתירוץ, או בלימודים כתירוץ ופורשים מהספורט. חשוב לי להדגיש כי לעמוד בכל המטלות בצורה טובה היא משימה קשה וכי יש לסייע למתבגרים לעשות זאת. אולם זאת שאלה גדולה האם יש לפתור אותם "ממשחק במגרש חשוב אחד (לימודים) כדי להשיג השיג במגרש אחר ? אתם כבר תדעו לענות על התשובה.

9. עם היד על הדופק: הילדים נהנים בחוג, המתבגרת נראית מאוד רצינית ונחושה, המתבגר מחליט לפרוש מהחוג. להורים הכל נראה בסדר. חשוב מדיי פעם לבדוק מתוך עניין ורגישות עם הילד: ממה הוא נהנה ? הקשר עם חברים וקבוצת השווים, יחס מאמן ועוד. חשוב מאוד לשמור על קשר עם מאמן בכדי לעזור ולסייע לילד להתמיד ולהרגיש טוב בחוג הספורט בו הוא מתפקד.

10. שימוש בעזרה: כשאנו מגלים כי ילדים רוצים להתקדם ולהשתפר, מעוניינים להשקיע ולהצליח והם מתקשים – אנו יכולים ומוזמנים להעניק להם עזרה. הספורט מציב אתגרים לא פשוטים ונדרשת השקעה גדולה כדי להתקדם. כך שסיוע בשיפור טכניקה, התחזקות, תזונה ורפואה, ואף בתחום המנטאלי הם מבורכים.

בהצלחה.

אבי