ואתחיל מהסוף – כבר הרבה שנים אני לא זוכר את עצמי גמור לחלוטין, מחוסל, מפורק, לא יכול לזוז, מגיע על "אדי דלק" למתחם ארומה בעין בוקר ומשתרע על הדשא ללא יכולת לזוז.
לאחר יומיים התאוששות, אני שמח להגיד תודה לאמנון, אילן, כרמי, ועוד שהיו לידי והביאו סנדוויצ’ים וקפה .
